החלטה בתיק בש"פ 8406/12

             לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת נ' אהד) מיום 13.11.2012 במ"ת 47918-05-12, במסגרתה דחה בית המשפט חלק מבקשותיו של העורר לקבלת חומר ראיות לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

תמצית העובדות לפי כתב האישום

1.          ביום 24.5.2012 הוגש בבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד העורר, קטין יליד 1995, המייחס לו עבירות של רצח בכוונה תחילה - עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), קשר לפשע - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, והפרת הוראה חוקית - עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

2.          על פי כתב האישום, שהה העורר בלילה שבין יום שישי 4.5.2012 לבין יום שבת 5.5.2012 בבית חברו א' המתגורר בעיר רחובות, וזאת למרות שהעורר היה צריך לשהות בעת זו בביתו במעצר בית מלא במסגרת הליכים פליליים שמתנהלים כנגדו בתיק אחר. במהלך הערב והלילה שוחחו העורר ו-א' עם המנוח ובסביבות השעה 03:00, הגיע המנוח מלווה במספר חברים לאזור ביתו של א'. המנוח התקשר אל העורר ואל א' וביקש מהם לצאת אליו. השניים יצאו אל הרחוב ואז פנה המנוח אל העורר וביקש ממנו ארכה להחזר חוב כספי שהמנוח חב לעורר. בשלב זה התפתחה תגרה בין השניים שבמהלכה נחבל העורר בידו כתוצאה מפגיעת אלות שבאמצעותן היכו אותו המנוח וחבריו. א' נחבל אף הוא במהלך התגרה בראשו. המנוח נפצע במהלך התגרה בראשו ובגבו מחפץ חד שבאמצעותו העורר פגע בו. בשלב מסוים הצליחו א' וחבריו של המנוח להפריד בין השניים והעורר עזב את המקום ביחד עם א', כשהוא מאיים על המנוח ועל חבריו: "אני אדקור אתכם, אתם תמותו כולם".

3.          על פי כתב האישום, למחרת היום התקשר העורר אל חברו ד', אותו הכיר קודם לכן ואשר התגורר בהוסטל מחוץ לעיר, וסיפר לו אודות התגרה שהתרחשה בליל אמש, כשלטענתו המנוח לא החזיר לו חוב של 300 ש"ח שהיה חייב לו. ד' השיב כי המנוח חייב גם לו כסף וכי בכוונתו להגיע לעיר רחובות והשניים סיכמו ביניהם שיבואו יחד אל המנוח ו"יסגרו איתו את הסיפור" וכי לצורך "סגירת הסיפור" יצטיידו שניהם בסכינים.

4.          על פי כתב האישום, בערב יום שבת - בסביבות השעה 21:30 - הגיע ד' לרחובות כשהוא מצויד בסכין יפני גדול מתקבע שהוטמן במכנסיו. ד' פגש את העורר ואת א' והשלושה הלכו לביתו של המנוח, כשהעורר מצויד אף הוא בסכין מטבח גדולה, שהוטמן בשרוול חולצתו. משלא מצאו את המנוח בביתו, פנו השלושה לעבר גן ציבורי סמוך בחיפושם אחר המנוח. בהגיעם אל הגן, הבחינו במנוח ששהה באותה עת במקום בחברת נערים ונערות בני גילו. ד' ניגש אל המנוח וביקש ממנו לבוא איתו לצד כדי לדבר. המנוח ביקש מד' להישאר ולדבר שם, אולם ד' התעקש ואמר שהוא רוצה לדבר איתו בצד ולא ליד חבריו. בשלב זה, בעוד העורר ו-א' עומדים במרחק מספר מטרים מהמקום וצופים במתרחש, שלף ד' את הסכין היפני מכיס מכנסיו והחביאו מאחורי גבו ושאל את המנוח: "איפה הכסף?". משהשיב לו המנוח שאין לו כסף, חתך אותו ד' באמצעות הסכין היפני שני חתכים בראשו. המנוח קם מיד ממקומו, אחז בפניו בשתי ידיו וברח בריצה מפני ד', שפתח במרדף אחריו כשהוא אוחז את הסכין היפני בידו. בשלב זה הצטרף אל המרדף העורר, כשהוא שולף את סכין המטבח משרוול חולצתו ואוחז אותו בידו במטרה לפגוע באמצעותו במנוח. העורר ו-ד' רדפו אחרי המנוח ברחבי הגן, עד שהוא נכנס לסמטה סמוכה והתיישב על מעקה אבן נמוך, כשהוא שותת דם, תשוש וחסר כוחות. בשלב זה פנה המנוח אל השניים והתחנן לפניהם: "קחו מה שיש לי בכיס, קחו את הכסף, רק אל תגעו בי". חרף תחנוניו של המנוח, חתך אותו ד' מספר פעמים נוספות בזו אחר זו - חתך אלכסוני באורך של כ-21 ס"מ מהגב אל המותן השמאלית ושלושה חתכים נוספים, באורכים של כ-20.5 ס"מ, 3.3 ס"מ ו-6.3 ס"מ בזרועו השמאלית. בשלב זה, נעץ העורר את סכין המטבח בחזקה בבטנו של המנוח, נעיצה שחדרה לעומק של כ-7 ס"מ כשלהב הסכין פוגע בין השאר במעי הגס ובעורק הכסלי השמאלי. כתוצאה ממעשיהם של העורר ושל ד' התמוטט המנוח ונפל על הארץ. בשלב זה נמלטו השניים מהמקום, כשהם מותירים את המנוח מתבוסס בדמו. זמן קצר לאחר מכן המנוח נפטר מפצעיו.

5.          על פי כתב האישום, הגיע בשלב זה א' לסמטה והבחין בעורר וב-ד' כשהם רצים לכיוונו ואוחזים את הסכינים המגואלים בדם בידיהם והצטרף אליהם במנוסתם. במהלך הבריחה עצרו השלושה ליד ברז מים, בו שטפו ד' והעורר את ידיהם מדמו של המנוח, לאחר שהשליכו את הסכינים, ואז המשיכו השלושה במנוסה. א' ביקש לחזור לסמטה ולברר מה אירע, אולם העורר ו-ד' הורו לו להמשיך לרוץ איתם. לקראת יציאתם מהגן התקשר א' לתחנת מוניות והזמין מונית שתיקח את שלושתם לבית אחותו של ד' בתל-אביב. במהלך הנסיעה במונית, סיפרו העורר ו-ד' ל-א' על פגיעתם במנוח ובהגיעם לבית אחותו של ד' בתל-אביב, סיפרו לה שלושתם על שאירע, ובתוך כך - מבדיקה באינטרנט - הבינו שהמנוח נפטר מפצעיו. בהמשך, בסביבות השעה 04:30, לבקשת אחותו של ד', הגיעו אל המקום אביו של א', שלקח אותו לתחנת המשטרה, ואימו של העורר שלקחה אותו לביתם ברחובות, שם המתינו לו שוטרים ועיכבו אותו לחקירה. ד' חיכה עד לשעה 06:30 ואז ליוותה אותו אחותו לתחנת האוטובוס ממנה נסע להוסטל בו שהה באותה עת, בו עוכב מאוחר יותר על ידי שוטרים שהגיעו למקום.

ההחלטה מושא הערר

6.          ביום 13.11.2012 התקיים בבית המשפט המחוזי דיון בבקשת העורר לקבלת חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החוק). בדיון טען בא כוח העורר כי המשיבה אינה מעבירה לו את מלוא חומר הראיות שנחוץ לו לצורכי הגנתו. בית המשפט המחוזי קיבל חלק מטענותיו של העורר והורה למשיבה להעביר לעיונו חלק מהחומר שביקש. לעומת זאת, בית המשפט דחה את בקשת העורר באשר לשלושת הרכיבים הבאים, בקובעו כי לא מדובר בחומרים רלוונטיים:

(א)         מידע מהתיק הפלילי של המנוח.

(ב)         מידע על מצבו המשפטי ותאריכי החופשות של המנוח.

(ג)         מידע על עברו הפלילי של אביו של א' ופלט השיחות שלו במשך 4 שעות מסוימות.

נימוקי הערר    

7.          לטענת העורר - באמצעות בא כוחו, עו"ד מוטי אדטו - כל החומרים שביקש להעביר לעיונו נחוצים לו לצורכי ניהול הגנתו במשפט:

(א)         מידע מהתיק הפלילי של המנוח - נטען כי התנהל כנגד המנוח תיק פלילי שבו הואשם בכך שאיים על אימו בסכין. נטען כי התיק הפלילי רלוונטי לשם בחינת טיב היחסים בבית פנימה, ועל מנת לאפשר להגנה לנסות ולהפריך את גרסת הורי המנוח שהיחסים בבית היו טובים וכי המנוח היה לכל היותר "ילד מעט שובב". כמו כן, נטען כי עיון בתיק יאפשר לנסות ולהתחקות לאן נעלמה הסכין, כאשר קיים חשד לכך שהמנוח החביא את הסכין וכי למנוח היה "סליק" של נשקים, בו הוחבאו גם אלות. בא כוח העורר ציין כי ברור לו לחלוטין שמדובר באפשרות לפגיעה בשמו הטוב של המנוח, ולכן הוא מתחייב כי החומרים יישארו אצלו בלבד ולא יעברו לאיש מלבדו.

(ב)         מידע בדבר תאריכי החופשות של המנוח ושהייתו במוסד גמילה מסמים - נטען כי המנוח שהה במוסד גמילה מסמים בצפון הארץ ונשאלת השאלה מתי עזב את המקום, האם עזב באישור וברשות, האם יצא לחופשות ומתי, והאם היה פיקוח. נטען כי תאריכי החופשות נחוצים על מנת לבחון את טענת החוב שחב המנוח לכאורה ל-ד' אשר התגורר באותה עת בהוסטל בדרום הארץ. נטען כי ההגנה מבקשת להראות ש-ד' משקר וכי הוא כלל לא הכיר את המנוח והדרך היחידה להוכיח טענה זו היא לקבל את תאריכי החופשות של המנוח ולהצליבם עם תאריכי החופשות של ד'.

(ג)         מידע בדבר עברו הפלילי של אביו של א' ופלט השיחות במשך ארבע שעות מסוימות- נטען כי אביו של א' נחקר במשטרה כעד (ולא כחשוד) וכי הוא עד הגנה פוטנציאלי. נטען כי מעורבותו בפרשה הינה מעורבות ישירה ואף עבריינית. זאת, נוכח טענת העורר כי אביו של א' עיוות את עדותו של א' והכין אותו לקראת חקירתו במשטרה. נטען כי ממועד שאביו של א' אסף אותו מביתה של אחותו של ד' ועד למועד התייצבותם בתחנת המשטרה חלפו ארבע שעות, שלא ניתן הסבר ברור בדבר מה שהתרחש במהלכן. נטען כי עברו הפלילי של האב הינו מהותי לצורך הערכת עדותו ומהימנותו.

             באופן כללי נטען כי במשפט פלילי, ועל אחת כמה וכמה במשפט רצח שבו הנאשם הינו קטין, יש לאפשר להגנה לקבל לידיה ראיות חשובות שאינן פריפריאליות. נטען כי על המשיבה למסור כל ראיה שביכולתה על מנת לסייע לנאשם קטין שמואשם ברצח בניהול הגנתו ולא להכשילו. נטען כי המשיבה כלל לא ראתה את החומרים המבוקשים וכי התנגדותה הינה דווקנית וכללית ואינה מבוססת על תוכן החומרים.

תגובת המשיבה